דירות חדשות

נושא שהדיון בו עולה לאחרונה חדשות לבקרים הן באמצעי התיקשורת והן בשיחות סלון הנו דירות חדשות. נראה על פניו כי קיים בהן מחסור – דירות חדשות הפכו מנצרך נדיר בשל הביקוש הרב ומכאן החלה עליית מחירים שנמשכת בקביעות לאורך זמן, כאשר יש הסכמה בין הגופים המודדים על עליית מחירי דירות חדשות ודירות בכלל, אולי אין הסכמה גורפת על שיעור העלייה המדוייק.

מדוע חלה התייקרות כה גדולה בתחום דירות חדשות ודירות מגורים ככלל ?

ובכן, הנטייה היא להאשים את המשבר הפיננסי העולמי. העולם אכן חווה בשנים האחרונות משבר עמוק שטרם ברור אם אנו ביציאה ממנו, במהלכו או לפני ירידה נוספת – מומחים רבים מציעים מגוון דיעות. על כל פנים, המשבר הפיננסי העולמי שהחל פחת או יותר בארה"ב החל אף הוא סביב דירות חדשות.

ארה"ב ידעה גל נדלן גואה – ובהמשך נקביל אותו לזה המתרחש כיום בישראל – שגרם לעליות מחירים נמשכות בשוק הנדלן האמריקאי [ צפ' אמריקה ]. העליות נמשכו ובמקביל ביקשו האנשים לרכוש להם דירות חדשות – זוהי דרכו של העולם. על מנת לממש את חלומותיהם פנו אזרחי ארה"ב לבנקים ולמוסדות הפיננסיים האמונים על מתן משכנתאות, ואלו אכן העניקו ביד רחבה. יד רחבה מידי ?

ובכן, כנראה שכן. המשכנתאות חולקו לכל דורש פחות או יותר, בלי בדיקות מעמיקות של יכולת החזר, וחמור מכך – תוך התייחסות עיוורת למחירים, כלומר, העובדה שהיו עליות ענקיות בתקופות קצרות לא הדאיגה איש [ בניגוד לדאגה שמפגין כיום בנק ישראל ]. כך אט אט מינפו אנשים עצמם לדעת בעידוד הבנקים, בהסתמך על שווי ערך נכס שאינו ריאלי כלל. המשבר היה בפתח.

דינן של בועות לפקוע – והפקיעה בארה"ב הייתה כואבת. אנשים פשטו רגל ונותרו ללא יכולת החזר והבנקים נתקעו עם אינסוף דירות חדשות למכירה – בשוק ללא קונים ובערכים שנחתכו בחצי לפעמים ממחירי המשכנתא שהוענקה בגינם. כך קרסו בנקים וותיקים ומשקי בית רבים, וזה מה שמנסה כיום למנוע בנק ישראל בשוק הנכסים לדיור בארץ.