השלמת בגרויות
במונח 'בגרויות' אנו מתכוונים למבחני הבגרות הנערכים בישראל. אלו מבחני סיכום הנערכים בתחומי לימוד שונים ומשקפים את הידע שנצבר באותו תחום. במונח ' השלמת בגרויות' אנו מתייחסים לעריכת מבחני הבגרות שלא במועדם במסגרת התיכון כי אם באופן עצמאי יותר ובסיוע של גוף לימודי שהתמחותו והכשרתו הן בתחום השלמת בגרויות.
על מנת להתקבל ללימודים גבוהים באקדמיה בארץ נדרשת תעודת בגרות. תעודה זו ניתנת על ידי משרד החינוך למי שעמד בכל הדרישות, לרבות עריכת הבגרויות. בנוסף דורשים לעיתים [ לרוב ] המוסדות האקדמיים ציון מבחן פסיכומטרי. שקלול שנערך בין שני הציונים לעיל מעניק יכולת להתקבל [ או לא ] לפקולטה הנחשקת.
למבחני הבגרות חשיבות רבה בשקלול לעיל, ומכאן נגזרת חשיבותן הרבה של השלמת בגרויות. נדמה שבשלב זה או אחר, היינו עסוקים רובנו בנושא השלמת בגרויות, למעט אלו שהבריקו והצטיינו בתיכון וסיימו עם בגרות מושלמת. רוב התלמידים נדרשים לצורה זו או אחרת של השלמת בגרויות, והם עושים זאת לרוב לאחר התיכון.
מרבית בוגרי התיכון בישראל הנדרשים לערוך השלמת בגרויות עושים זאת בגיל 21-25, החל מתום השירות בצה"ל ועד תום המסעות בעולם. בגילאים אלה יש יתרון לעריכת השלמת בגרויות : התלמידים מגיעים בוגרים יותר ובשלים יותר, יודעים בדיוק לקראת מה הם הולכים וכן יודעים מדוע נערכות השלמת בגרויות. בנוסף הם מצטיינים ביכולות גבוהות יותר, אשר מטבע הדברים לא היו עימם בגיל 16 או 17, וגם אם היו, הרי שנדחקו בסערת גיל ההתבגרות אל שולי הדברים. כיום, בבגרותם [ או שלהי התבגרותם ] יכולים התלמידים להבין לעומק את הרציונאל העומד מאחורי ההשלמות לבגרויות .
לכך יש להוסיף את בתי הספר העוסקים בהשלמת הבגרויות. בתי ספר אלו שונים מהרגילים. הם אינם נדרשים לעסוק בשום תחום פרט להכנה ממוקדת ביותר למבחני בגרות. אין שם בעיות משמעת, אין איחורים או הפרעות, אין טיולים או צו ראשון : כל התלמידים נתכנסו לשם מטרה אחת, המוסד המלמד מציע התמחות ועריכת בגרויות לפי רצונות ושאיפות הלימוד בעתיד, המורים הם סופר-מקצועיים וההישגים בהתאם – גבוהים בעשרות אחוזים מהישגי גיל התיכון, ולא לחינם.