מים אפורים
במדינת ישראל ניצב נושא החסכון במים על ראש סדר היום הציבורי מאז ומתמיד – ובפועל מאז שיש לנו היסטוריה כתובה. ישראל ממוקמת באיזור שהופך אותה ברוב הזמן למדינה נוחה מבחינת משקעים בחלק הצפוני שלה ולמעוטת משקעים באופן ניכר בחלקה הדרומי, המוגדר בתור מדבר. העובדה שארצנו משתרעת לאורך גורמת לה לנכוח במספר איזורי אקלים שונים, אך גם זו לא ערובה למשאבי מים מספיקים, כפי שאנו נוכחים ביתר שאת בשנים האחרונות – אך כפי שנוכחו אבותינו לדעת כבר בימים העתיקים, בהם בצורת הכתה בארץ והם נדדו ממנה.
כיום מתבטאת מציאות זו בדאגה רבה למשק המים בישראל, וזו נפרטת לתהליכים בשטח שנועדו לחסוך ככל שניתן במשאב הנדיר הזה, החל מהתקנת חסכמים בבתים ועד לשימוש במה שמכונה מים אפורים, הממוחזרים בתהליכים שונים ומושבים חזרה לחקלאות ולשימושים אחרים. מים אפורים הם מים שנעשה בהם שימוש קודם מסוים, והם נבדלים ממים לבנים [או מי שתייה] וממים שחורים : האחרונים שימשו בעבר לצרכים ביולוגיים והפכו למי ביוב או שימשו לתעשייה ומכילים עדיין עקבות של חומרים שונים.
ההתמקדות במחזור מים נכונה ונבונה מסיבות שונות, בין השאר השפע של מים אפורים הזמינים ואותם ניתן למחזר חזרה לשימוש על ידי תהליכים פשוטים יחסית. מים ששימשו לשטיפת רכבים או לתעשייה קלה דוגמת קירור טורבינות וכן מים שמקורם דרש טיהור גדול יותר, עוברים תהליכים פשוטים שמשיבים להם את איכותם והופכים אותם זמינים לחקלאות, למשל .
דמיינו לעצמכם מערכת המפרידה את מי שטיפת הכלים או מכונת הכביסה או הגשם שלכם ומנתבת אותם לסינון בדרך כלשהי, בין אם על ידי אוסמוזה רגילה או אוסמוזה הפוכה ובין אם על ידי מסננים פשוטים יותר: בתום התהליך זמינים עבורכם מים טהורים יחסית שניתן לטפח בעזרתם גינות פרטיות משגשגות ואף גינות ציבוריות, מכוני שטיפת רכבים או שירותי ניקוי ערים, בריכות נוי וכך הלאה, ללא הגלה וחשוב מכל – ללא בזבוז מים.
השימוש במים אפורים הנו רק אחת הדרכים בהם מנסות מדינות מתקדמות להתמודד עם מחסור במים, אך היא מסמלת דרך ידידותית לסביבה, המציעה תהליך בר קיימא של מיחזור ושימוש נוסף במשאב קיים ויקר.